<h1>הבתים — שערי בשר בחלב שער אחד עשר</h1>
<h2>דף צז.</h2>
יש מי שאמר אם הקיאו דרך בית הרעי או אם נמצא במעי עוף או בהמה כזית דבר אסור ואכלו פטור שהרי הוא כמעוכל, ויש מי שאמר לא אמרו אלא כשהוא מעוכל ונפסד, אבל כל זמן שאינו מעוכל דין אוכל עליו, והראשון נראה לנו עקר.
<h2>דף קב.</h2>
החותך אבר אחד מאחד משמנה שרצים כשהם חיים אין לוקה אלא בכזית, אבל לאחר מיתתן לוקין עליהם בכעדשה, שיעור אכילתן כשיעור טומאתן. אכל אבר שלם לאחר מיתתן אינו לוקה עד שיהיה בו כעדשה.
<h2>דף קב:</h2>
האוכל ברייה טמאה בפני עצמה כולה הרי זה לוקה מן התורה, ואפילו היתה פחותה מן החרדל, בין שאכלה מתה בין שאכלה חיה, ואפילו סרחה הברייה ונשתנית צורתה הואיל ואכלה כלה לוקה, לר"ם. מה שכתב הר"ם אפילו סרחה הברייה לא נתברר לנו, שכל מה שנסרח הלך לו איסורו, ואפשר שדעת הר"ם מפני שלא נאמר בהן אכילה, ולא נתברר לי.
האוכל זבוב שלם או יתוש שלם בין חי בין מת לוקה משום שרץ העוף, הרי שהיתה הבריה משרץ העוף ומשרץ הארץ ומשרץ המים כגון שהיו לה כנפים והיא מהלכת על הארץ כשאר שרצים והיתה רבה במים ואכלה לוקה שלש מלקויות, ואם היתה יתר על זה מן המינין שנבראו בפירות לוקה ארבע, ואם לא היתה מן המינין שפרין ורבין לוקה עליה חמש, ואם היתה מכלל עוף טמא יותר על היותה משרץ לוקה עליה שש מלקויות, משום עוף טמא ומשום שרץ העוף ומשום שרץ הארץ ומשום שרץ המים ומשום רומש על הארץ ומשום תולעת הפירות, בין שאכלה כלה בין שאכל ממנה כזית, לפיכך האוכל נמלה הפורחת הגדילה במים לוקה חמש מלקויות, רסק נמלות והביא אחת שלימה וצרפה לאלו שנתרסקו ונעשה הכל כזית ואכלו לוקה שש מלקויות, חמש משום הנמלה האחת, ואחת משום כזית מנבלת הטמאים, לר"ם. יש ביאורים אחרים בענין הלכה זאת לרי"ף ולשאר המבארים, וכבר דחה הר"ם אותם הביאורים בראיות ברורות וביאר כמו שביאר הנה.
נמלה שחסרה אפילו אחד מרגליה אין חייבין עליה אלא בכזית, יש מי שכתב שכן הדין בכל בריה שהיא חסרה אבר יצאת מכלל בריה, וכן נראה.
<h2>דף קג:</h2>
כזית שאמרו חוץ משל בין השנים, אבל מה שבין החנכים מצטרף למה שבלוע שהרי נהנה גרונו בכזית, אפילו אכל כחצי זית והקיאו [וחזר] ואכל אותו חצי זית עצמו שהקיא חייב, שאין החיוב אלא על הנאת הגרון בכזית מדבר האיסור, לר"ם. ר"ש כתב שאם אכל חצי זית והקיאו וחזר ואכל חצי זית והקיאו פטור, ופסק הר"ם נתברר לנו.
